מריאל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת נפצעה בשלוש תאונות דרכים.

התאונה הראשונה אירעה ביום 9.3.03 – המבטחת בתאונה זו היא אליהו חברה לביטוח בע"מ.

התאונה השנייה אירעה ביום 15.8.06 – המבטחת היא מגדל חברה לביטוח בע"מ.

התאונה השלישית אירעה ביום 9.11.07 – המבטחת היא כלל חברה לביטוח בע"מ.

החמורה מבין התאונות הייתה התאונה הראשונה.

כל התאונות אירעו כאשר התובעת נהגה ברכב.

מטעם התובעת העידו אחותה – עמנואל אלפי והתובעת עצמה.

חוות הדעת הרפואית

ד"ר יורם וייל מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה. על פי בקשת הנתבעת 1 נחקר ד"ר וייל.

בחוות הדעת מיום 18.11.08 קבע ד"ר וייל כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בגובה 5% בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ונכות בגובה 5% בגין השבר בצלע ובזיז של החוליה שהתרפאו.

השבר נגרם בפרק שמחבר בין הצלע לגוף החוליה (ד"ר וייל, עמוד 26 לפרוטוקול).

ביחס לשבר הבהיר ד"ר וייל בחוות דעתו כי: "אף על פי ששבר בצלע ובזיז של חוליה שהתרפאו אינם מקנים נכות צמיתה, הרי שלמטופלת נגרמו כאב והגבלה, המאוששים בעדות האובייקטיבית שב- CT ובמיפוי. לכן יש לקבוע 5% נוספים לפי מחצית סעיף 35(1)ב'".

בעניין הנכויות הזמניות קבע ד"ר וייל:

לאחר התאונה הראשונה נכות זמנית של 100% למשך 60 יום בהם שהתה בחופשת מחלה.

לאחר התאונה השנייה נכות זמנית של 100% למשך שבועיים.

לאחר התאונה השלישית לא נגרמה נכות זמנית.

בחוות הדעת קבע ד"ר וייל כי הנכות הצמיתה במלואה נובעת מהתאונה הראשונה.

בחקירה הנגדית הוא הסכים כי יש לייחס 10% מהנכות בצוואר לעברה של התובעת (עמוד 14 לפרוטוקול).

בתצהיר העדות הראשית הצהירה התובעת כי התאונה השנייה גרמה להחמרה בכאבים וכך גם התאונה השלישית. כאשר הופנה ד"ר וייל לכך הוא השיב כי האמור בתצהיר שונה ממה שאמרה לו התובעת (עמוד 23 לפרוטוקול).